בדרכו של הדר גולדין

סגן הדר גולדין נולד יחד עם אחיו התאום צור בד' באדר תשנ"א (18 בפברואר 1991) להוריו לאה ושמחה ולאחיו איילת וחמי.
הדר גדל והאיר את המשפחה ואת העולם הסובב אותו. הוא קרא ללא הרף, צייר בכל עת וכתב את הגיגיו ומחשבותיו העמוקות. הדר גילה מנהיגות בתנועת הנוער "בני עקיבא" והפך בה מחניך למדריך, הלך למכינה הקדם-צבאית "בני דוד" ולאחריה התגייס לסיירת גבעתי. במשך שירותו הצבאי, הדר היה מצטיין צוותי בטירונות, מצטיין בקורס סיור ומודיעין, מצטיין בהכנה לקורס קצינים וכן מצטיין בקורס הקצינים עצמו. לאחר קורס הקצינים הדר גידל דור חדש של חיילים בסיירת.
בשנת 2014 הדר יצא למבצע "צוק איתן" בעקבות חטיפת שלושת הנערים והאיום בטילים ובמנהרות על תושבי הדרום. הדר התארס לעדנה אהובתו,ובעת ההכנות לחתונה, חזר לשדה הקרב, נהרג בהפרת הפסקת האש על ידי מחבלי חמאס ונחטף לתוך מנהרת טרור.
הדר, בחיוכו, ציוריו, כתביו ובלבבות משפחתו, חניכיו וחייליו, הותיר את צוואתו הנושאת את דגל אהבת האדם ולימד אומה שלמה לנהוג "בעוז ובענווה". הדר לא הרשה לחייליו לקלל, עסק במתן עזרה לנזקקים וניסה בכל מאודו לחבר בין יושבי הארץ הזו, השונים כל כך והזהים כל כך. במהלך חייו, הדר הספיק לכתוב כתיבה מקיפה ורחבה, לרבות פרשנות לספר "מסילת ישרים" של הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו), וכן ציוריו הרבים זכו לתערוכות רבות בארץ ובעולם. 
החל משנת 2015, עם תום שנה לחטיפתו של הדר, הקימה משפחתו את עמותת "הדר – עוז וענווה" כדי לפעול להנצחת זכרו ומורשתו בישראל ובעולם ולהנחיל את ערכי הרעות והערבות ההדדית של החברה הישראלית ולהשבת לוחמים משדה הקרב.
בשלהי מלחמת "חרבות ברזל" שבה נחטפו חיילים ואזרחים במאות, ולאחר מאבק ישראלי ובינלאומי של משפחת גולדין יחד עם מאות פעילים ופעילות חברי "מסדר הדר", הדר הושב על ידי צבא הגנה לישראל לקבר ישראל בתאריך 11.11.2025. תאריך זה שנוהגים בו בכל העולם כיום הזיכרון הבינלאומי לניצחון בעלי הברית במלחמת העולם הראשונה והשנייה. בכך הדר הצטרף למיליוני לוחמים יהודיים שלחמו עבור עמם ומולדתם.
כיום, לאחר 11 שנים של ניהול מאבק להחזרת הדר משדה הקרב והשבתו לישראל, המשפחה רוצה להמשיך בפעילות החברתית על פי צוואתו של הדר ומורשתו.