מחזירים את הדר גולדין ואורון שאול

סגן הדר גולדין הדר נולד בד' באדר תשנ"א (18 בפברואר 1991) ללאה ושמחה גולדין שהתגוררו אז בישוב המעורב דתיים וחילוניים - אשחר. הדר יצא לאוויר העולם לאחות בכורה - איילת, אח גדול - חמי, והמתין מחוץ לבטן חמש דקות תמימות עד שיצא אחיו התאום - צור. הימים היו ימיה האחרונים של מלחמת המפרץ הראשונה, והתאומים שמחו עם המשפחה בחג הפורים כאשר המלחמה תמה.

מאז הדר גדל והאיר את המשפחה ואת העולם הסובב אותו. הוא למד לנגן ולצייר בכישרון אדיר, הלך לבני עקיבא והפך מחניך למדריך, הלך למכינה קדם צבאית, מכינת "בני דוד" בעלי, סיים קורס קצינים, וגידל דור חדש של חיילים בסיירת גבעתי.

 

הדר התגייס לגבעתי והתקבל לטירונות הסיירת. תקופת הטירונות חיזקה בו את היסודות שהביא משנות ההדרכה ב"בני עקיבא", ומשנות הלימוד בבית הספר המדעי-טכנולוגי בכפר בתיה. חברות אמיצה בין חברי הצוות, אהבה ועזרה לזולת כדי שהצוות שלך יהיה המעולה ביותר, המתנדב ביותר, המקצועי ביותר והשמח ביותר. שילוב מוחלט בין כל השונה לאור המטרה המשותפת. כל דבר שעשה, דאג שיעשה בצורה המקצועית ביותר ויגיע לרמה הגבוהה ביותר שרק אפשר, עם חיוך והלצה ושמחת חיים. הוא היה מצטיין צוותי בסוף הטירונות, מצטיין קורס סיור ומודיעין, מצטיין ההכנה לקורס קצינים ומצטיין בקורס קצינים. אחרי קורס קצינים ביקש להיות מפקד בהכשרת הטירונים של הסיירת ולהפוך אותם ללוחמים. כך הצליח להפוך צוות שלם לצוות מצטיין. ולאחר מכן הגיע למימוש שאיפתו - מפקד צוות בסיירת. בשירותו הצבאי חינך ותבע את הביטוי: "עוז וענוה".

 

 

עם תום המבצע לחיפוש הנערים החטופים, הדר החליט שהגיעה העת לשמח את המשפחה והיושבים בארץ הזו, ועל כן הודיע שהוא הציע נישואין לארוסתו, עדנה. המשפחה חגגה את האירוסין, ונקבעה חתונה. הדר חזר לסיירת למבצע "צוק איתן". בהכנות ובשטחי כינוס ארגן את הסיירת לקרב וצייר את ההזמנה לחתונה. חימש כלי רכב וצייר פרחים ויונים. הדר יצא לקרב ולא שב. הדר נהרג ונחטף במהלך הפסקת אש, בפעולה שנועדה לאיתור מנהרות שמטרתן חיסול הישובים בדרום.

 

הדר, בחיוכו , בציוריו, כתביו, ובלבבות משפחתו, חניכיו וחייליו, הותיר את צוואתו הנושאת את דגל אהבת האדם. הדר לא הרשה לחייליו לקלל, עסק במתן עזרה לזקוקים וניסה בכל מאודו לחבר בין יושבי הארץ הזו, השונים כל כך והזהים כל כך, דתיים וחילוניים כאחד.